המנהג הלכאורה בלתי מדובר במקום העבודה
כל משרד נראה מושלם על פניו: שורות של תאים אישיים, חדרי ישיבות מבריקים ורעשי המדפסות המנגנים ברקע. אך מאחורי המעטה המושלם הזה, התנהגות אנושית לא תמיד עומדת בכללים שנקבעו. אחת התורמות הטאבו שזוכה לפחות לתשומת לב בחברה ובעולם התעסוקה היא עיסוק במין עצמי במאמץ להפר את שגרת העבודה. זהו נושא שמעט מאוד נדון בגלוי, אך מצוי במחשבות ובשיחות חשאיות, בהגיגים אנונימיים או בצחוק עם קרובים. רוב האנשים נמנעים מלטעום בו בפומבי, אך התנהגות זו, באופן מפתיע, שכיחה יותר ממה שמקובל להודות בקול רם.
לעובדים קיימות דרכים שונות ומגוונות למצוא רגעי מנוחה ופריקה: הפסקות בשירותים שמאריכות יותר מהנדרש, דלתות נעולות עם תירוץ של שיחת טלפון דחופה, או הרכב הממוקם בחניה של החברה שמציע פרטיות. הסיבות לכך מגוונות – שחרור מהמתח, שעמום, סקרנות, או פשוט ההתרגשות מהפרת הכללים החברתיים. בעוד שבדרך כלל מניחים שמנהגים מסוג זה נדירים, מחקרים ועדים מעידים על כך שהם נפוצים יותר ממה שהחברה המודרנית מודה בגלוי.
המקומות בהם זה קורה
שירותים וחדרי הפסקות
המקום הקלאסי להסתתר בו הוא השירותים. במקום זה, עובדים נוטים לתפוס הפסקות לשירותים כהזדמנות לפרוק שחרור אישי באופן דיסקרטי מבלי להיחשף לעיני מפקחים. חלקם אף נכנסים לחדרי ההפסקות כאשר המשרד ריק, במטרה למצוא כמה דקות של פרטיות ללא הפרעה. במקומות שבהם יש הפסקות רבות, הם הופכים למעין מרחבים נסתרים שבהם ניתן לספק את הדחף במהירות ובלי מחשבות על ההשלכות.
מתחת לשולחן או בחדרי משרד סגורים
בשעות בהן יש דדליינים קרובים או פגישות סגורות, פעולות אלו יכולות להתבצע גם במקומות פחות צפויים. חלק מהעובדים מודים שהיו מסתתרים מתחת לשולחנם או מנעילים את דלתות חדרי המשרד למספר דקות של שקט ושלווה. לרוב, הפעולה היא קצרת מועד, אך ההסתרה והפרקטיקה יוצרת אדרנלין ותחושת ריגוש שמוסיפה מימד של אקסטרים למנהג זה.
רכב וחניוני החברהלאלה שאין פרטיות במשרד עצמו, חניון החברה הופך למקום סודי וצנוע. חניית המכוניות במקום העבודה מציעה פרטיות בלתי צפויה ומוכרת כמקום זמני לבריחה מהשעמום שבשגרה המשרדית. יש עובדים שמתארים זאת כתחושה של בריחה מהמונוטוניות של היום העבודה, ומדווחים על מספר מקרים שבהם הם ביצעו את ההרגל במקומות כאלה.
הקצוות: כשהחיים במשרד משתוללים
בעוד שרוב הסיפורים נשארים ברמת ההעדויות האישיות, קיימות דוגמאות קיצוניות שזכו לחשיפה ברשתות החברתיות. למשל, הייתה עדות של מנהל מקצועי מארה”ב שטען שבעובדים נתפסו בפעילות שאינה הולמת בזמן העבודה. אירועים אלו עוררו הדים משמעותיים והוכיחו שהמנהגים הללו נפוצים יותר ממה שהחברה מודה בפומבי. פרשיות שבהן עובדים משתמשים בחדרי אחסון, במרתפי המשרד או בחדרי ישיבות פרטיים כדי לקיים את הפעילות הללו, מראות עד כמה המנהג הפך לחלק בלתי פורמלי במשחקי הכוחות וההימורים של סביבת העבודה.
מדוע זה קורה
רופאים ופסיכולוגים מצביעים על תערובת של לחץ, שעמום, ורצון טבעי של האדם להפריש דופמין, כגורמים שמבוססים על סביבה תעסוקתית שמזמינה הרגלים מסוג זה. שעות עבודה ארוכות מול מסכים, דדליינים צפופים ומשימות חזרתיות יוצרות לחץ שהופך את ההפרשה הפנימית לאטרקציה למקרים רבים. בנוסף, קיומו של הסוד, הידיעה שאף אחד לא יודע את מה שהפרט עושה במוסך הפרטי שלו, מעניק תחושת שחרור והרפתקה שיכולה לסייע להתמודדות עם המתח והלחץ במקום העבודה.
תגובות תרבותיות והומור
פורומים באינטרנט מוצפים בהאשמות אנונימיות, ממים, וצחוקים סביב תופעה זו. עובדים משתפים סיפורי סיטואציות מביכות, מצבים שהגיעו לסף הגילוי, או מקרים שבהם כמעט נתפסו. אלו הופכים לחלק בלתי נפרד מהשיח האופייני לעולם העבודה למרות הטאבו הלא רשמי שמלווה את הנושאים הללו. השילוב בין הומור, בושה, וההתרגשות יוצר מעין חברות סודית בין המשתתפים, כמעט כמעגל סגור של תרבות פנימית.
העתיד של פרטיות במקום העבודה
עם התפשטות העבודה מהבית, יש הסבורים שהמנהגים הללו עשויים לעבור מסביבות משרדיות ציבוריות לפרטיות של מבני מגורים. אחרים מציעים ששילוב של תכניות לקידום בריאות הנפש וניהול מתחים יוכל לסייע לעובדים למצוא דרכים בריאות ומקובלות יותר להתמודד עם הלחצים היומיים. בכל מקרה, השילוב של שגרה משעממת, לחץ ומתיקות האדם למצוא פרטיות, ימשיך להניע את המנהגים השקטים והבלתי מודעים הללו.
האנוש שמאחורי התאים
בסופו של דבר, ההרגלים הסודיים הללו מגלים אמת בסיסית: לאופן שבו המשרד נראה כלפי חוץ, לכאורה מכובד ומאורגן, יש צד אנושי, יצירתי ולא צפוי. מאחורי הגליונות האקסלים, הפגישות והדואר האלקטרוני, העובדים מתמודדים עם לחץ, שעמום ורצונות אישיים בדרכים שאינן תמיד גלויות ומטופחות, אך בהחלט קיימות. חלק בלתי נפרד מתרבות המשרד, שברוב המקרים נשאר בחשאי, משקף את הפנים האנושיות והלא מושלמת של העבודה והחיים במקום העבודה.
