הקשר בין תכונות פסיכופתיות או נרקיסיסטיות לבין פעילות מינית מעורר סקרנות, אך גם מזמין הכללות. מחקרים מסוימים מצאו קשר בין תכונות כאלה לבין נטייה לקשרים קצרי טווח, מספר גדול יותר של פרטנרים, בגידות או חיפוש אחר ריגושים. עם זאת, אין בסיס לקביעה גורפת שלפיה כל פסיכופת או נרקיסיסט מקיים יותר יחסי מין מכל אדם אחר. התוצאות מתארות מגמות סטטיסטיות בקבוצות מסוימות, לא חוק שמתאים לכל אדם.
גם המונחים עצמם דורשים זהירות. תכונות נרקיסיסטיות יכולות להופיע בעוצמות שונות, ואינן שקולות בהכרח להפרעת אישיות נרקיסיסטית. באופן דומה, פסיכופתיה היא מכלול של תכונות והתנהגויות ולא תווית שאפשר להצמיד לאדם על סמך כריזמה, בגידה או חיי מין פעילים. הדיון סביב למידע במקור צריך להתמקד בדפוסי התנהגות ובהשפעתם, ולא בניסיון לאבחן אנשים מרחוק.
מה המחקר באמת מאפשר לומר
חלק מהמחקרים בתחום עוסקים בנטייה המכונה לעיתים סוציו־מיניות בלתי מוגבלת: נכונות לקיים יחסי מין מחוץ לקשר מחייב או ללא צורך בקרבה רגשית עמוקה. ציונים גבוהים בתכונות מסוימות המזוהות עם פסיכופתיה ונרקיסיזם נקשרו בחלק מהעבודות ליותר עניין בקשרים קצרי טווח, לחיפוש חידושים ולנכונות גבוהה יותר לקחת סיכונים.
מכאן לא נובע בהכרח שאנשים אלה מקיימים את מספר המפגשים המיניים הגבוה ביותר. מחקרים שונים מודדים דברים שונים: מספר פרטנרים, עמדות כלפי מין מזדמן, תשוקה, בגידה מדווחת או תדירות של פעילות מינית. דיווח עצמי אינו תמיד מדויק, ובנושאים הקשורים למעמד ולדימוי עצמי אנשים עשויים להגזים או להמעיט. לכן נכון יותר לדבר על סבירות מוגברת לדפוסים מיניים מסוימים, ולא על שיא מוחלט בתדירות יחסי המין.
חיפוש ריגושים ותגמול מיידי
אחד ההסברים האפשריים הוא משיכה לחידוש ולגירוי. אדם שמתקשה לשאת שעמום, פועל באימפולסיביות או מעניק משקל רב לתגמול מיידי עשוי להעדיף מפגשים חדשים על פני בניית אינטימיות לאורך זמן. ההיכרות, החיזור ותחושת הכיבוש מספקים ריגוש מהיר; כאשר ההתלהבות הראשונית דועכת, הוא עשוי לחפש אדם או מצב חדשים.
הדפוס הזה אינו ייחודי לפסיכופתיה או לנרקיסיזם. אנשים רבים אוהבים גיוון או בוחרים במין מזדמן בלי לפגוע באיש. ההבדל המשמעותי מופיע כאשר החיפוש אחר ריגוש מלווה בשקרים, בהסתרה, בהפרת הסכמות או בהתעלמות מהגבולות ומהרווחה של הצד השני.
מין כמקור לאישור ולמעמד
אצל אדם בעל צורך חזק בהערצה, תשומת לב מינית יכולה לשמש הוכחה לכך שהוא מושך, רצוי או בעל מעמד. כל היכרות חדשה מספקת אישור זמני, אך האישור אינו מחזיק מעמד בהכרח. כתוצאה מכך עלול להיווצר מרדף מתמשך אחר חיזוקים מבחוץ.
במקרים אחרים, מספר הפרטנרים או עצם היכולת לפתות מוצגים כהישג תחרותי. המוקד אינו החוויה המשותפת אלא השאלה מי הצליח להרשים, להשיג או לשלוט. כאשר אדם מתייחס לפרטנר כאל מקור לאישור עצמי, הוא עלול לאבד עניין ברגע שקיבל את תשומת הלב שחיפש.
כריזמה אינה מעידה על כוונה טובה
ביטחון עצמי, ישירות וכישרון חברתי יכולים להקל על יצירת קשרים. יש אנשים שמזהים במהירות מה הצד השני רוצה לשמוע ויודעים להתאים לכך את סגנון החיזור שלהם. בתחילת הקשר הם עשויים להרעיף מחמאות, לתכנן עתיד משותף מוקדם מאוד או ליצור תחושה של קרבה יוצאת דופן.
התלהבות בתחילת קשר אינה כשלעצמה סימן למניפולציה. כדאי לבחון מה קורה כאשר מציבים גבול, מבקשים להאט או מביעים חוסר הסכמה. אדם שמכבד את הפרטנר יקבל גם תשובה שאינה נוחה לו. לעומת זאת, לחץ, אשמה, איומים, זלזול או מעבר פתאומי מחום לקור עשויים להצביע על ניסיון להשיג שליטה.
ההבדל בין נרקיסיזם לפסיכופתיה
למרות החפיפה האפשרית, לא מדובר באותו מכלול תכונות. נרקיסיזם עשוי להתבטא בצורך בהערצה, בתחושת זכאות וברגישות לפגיעה בדימוי העצמי. בהקשר מיני, המניע יכול להיות רצון להרגיש נחשק או לקבל אישור למעמד ולעליונות.
תכונות פסיכופתיות עשויות לכלול אמפתיה מצומצמת, קור רגשי, אימפולסיביות ונכונות לנצל אחרים. כאשר תכונות אלה חזקות, הסיכון אינו נובע מעצם התדירות המינית אלא מהאפשרות שהאדם יתעלם מהסכמות, ישקר או יתייחס לפרטנרים כאמצעי להשגת ריגוש. בפועל, לכל אדם שילוב אחר של תכונות, נסיבות ובחירות, ולכן אין נוסחה אחת שמסבירה כל התנהגות.
מדוע חלוקה פשוטה בין גברים לנשים מטעה
הטענה שגברים מבטאים תכונות כאלה באמצעות ריבוי פרטנרים ואילו נשים פועלות בעיקר דרך פיתוי רגשי היא פשטנית מדי. נורמות חברתיות, הזדמנויות, חשש מסטיגמה ואופן הדיווח משפיעים על מה שאנשים עושים ועל מה שהם מוכנים לספר. מניפולציה, בגידה, חיפוש ריגושים וצורך באישור אינם שייכים למגדר אחד.
במקום להסתמך על סטריאוטיפים, עדיף לבדוק את ההתנהגות בפועל: האם יש כנות לגבי קשרים נוספים, האם הגבולות מוסכמים, האם שני הצדדים חופשיים לסרב, והאם האחריות לבריאות מינית מתחלקת באופן הוגן.
המחיר האפשרי עבור הפרטנרים
קשר עם אדם שמפעיל מניפולציות יכול להתחיל בעוצמה רבה ולהפוך בהדרגה למבלבל. מחמאות והבטחות מתחלפות בהתעלמות, בביקורת או בהיעלמות. הפרטנר עלול לנסות להחזיר את החום שהיה בתחילת הקשר, ובדרך להתחיל לפקפק בשיקול דעתו ולוותר על גבולות חשובים.
סימנים שכדאי להתייחס אליהם ברצינות כוללים:
- לחץ לקיים פעילות מינית שלא הוסכמה בחופשיות;
- שקרים חוזרים על בלעדיות, פרטנרים נוספים או אמצעי הגנה;
- פער קבוע בין הבטחות לבין מעשים;
- קנאה ודרישה לנאמנות לצד חופש חד־צדדי;
- זלזול לאחר תקופה של הערצה מוגזמת;
- ניסיון לבודד את הפרטנר מחברים וממקורות תמיכה.
אין צורך באבחנה קלינית כדי להחליט שהתנהגות מסוימת אינה מקובלת. גבול תקף גם אם האדם שמולנו כריזמטי, פגיע לכאורה או משכנע מאוד.
גבולות ובטיחות במפגשים מקצועיים
גם אנשי מקצוע בתעשיית המבוגרים עשויים לפגוש לקוחות שמנסים לבחון גבולות, לדרוש חריגות או להשתמש בכסף ובמחמאות כדי ליצור תחושת מחויבות. אין דרך אמינה להסיק מכך אבחנה פסיכולוגית, וגם אין צורך לעשות זאת. ההתנהלות הבטוחה נשענת על כללים ברורים: הגדרת השירות מראש, הסכמה מפורשת, אפשרות להפסיק מפגש, שמירה על פרטיות ותיעוד או דיווח בהתאם למסגרת העבודה.
כאשר אדם מתווכח שוב ושוב עם גבול, מנסה לשנות תנאים בזמן אמת או מגיב בכעס לסירוב, הבעיה היא ההתנהגות עצמה. מקצועיות אינה מחייבת לספוג השפלה, איום או לחץ.
תדירות אינה מדד לאינטימיות
חיי מין פעילים יכולים להיות בריאים, מהנים ובהסכמה, בין אם הם מתקיימים בקשר מחייב ובין אם לא. מספר הפרטנרים אינו מעיד לבדו על נרקיסיזם, פסיכופתיה, מוסריות או יכולת לאהוב. השאלות החשובות הן כיצד האדם מתנהל, האם הוא מכבד הסכמות, והאם הוא רואה בצד השני אדם בעל רצונות וגבולות משלו.
הקשר שנמצא בחלק מהמחקרים בין תכונות פסיכופתיות או נרקיסיסטיות לבין פעילות מינית מוגברת מוסבר כנראה בשילוב של חיפוש ריגושים, צורך באישור, נטילת סיכונים והעדפה לקשרים קצרי טווח. אבל הנתון המשמעותי עבור מי שנמצא בתוך קשר אינו הכמות. איכות ההסכמה, הכנות והיחס ההדדי הן שמבדילות בין מיניות חופשית ובריאה לבין דפוס שעלול להיות מנצל ופוגעני.
